ההבדל בין לבני וקדימה, לבין ביבי וגוש הימין הוא: שלבני רואה בחלון יונה עם עלה של זית וביבי רואה בחלון עיט ובפיו קסאם. השמאל - ראה בחמאס - גוף עוין שצריך לדבר איתו, הימין ראה לפניו אשמדאי, שרוצה להשמיד את ישראל ולכן צריך להרוס אותו. מלחמת עזה ה-II היתה ניצחון לצה"ל וכישלון לממשלה ומדיניותה - כפי שמוכח במציאות ובפרשת גלעד שליט.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
הבחירות שיקפו את דעת הקהל, בנותנם רוב לגוש הימין ויצירת גוש מרכז/שמאל - שאינו מספיק גדול כדי לשלוט אך מספיק גדול כדי ליצור מעין שיתוק לאומי - במידה והוא לא מוכן להתגמש, לוותר על שאיפות ותסכולים אישיים ולהכניס את המדינה למצב של אין ברירה לאמור: ממשלת ימין קיצונית.
כפי שציינתי כבר, במאמרי באתר זה - "הבחירות כמכרז" - ציפי לבני לא נצחה, שהרי מ-29 מנדטים של קדימה מתקופת אולמרט, ירדה ל-28 מנדטים. לעומת זאת, ביבי - עלה מ-12 ל-27 ואילו גוש הימין כולו ל-65. המנדטים של לבני באו כולם מגוש השמאל - עבודה - מר"צ שהתרסקו כמעט לגמרי, מאחר ובוחריהם הצביעו ללבני כדי לבלום את הימין - אך ללא הצלחה.
לבני אצל הנשיא פרס: "מי שמוכן לוותר על כל ערכיו, כדי לשבת על כסא. אינו ראוי לכך - לא אהיה כסות לדרך".
יופי ציפורה - איזה דרך יש לך ולקדימה?
האם המשך שיחות האוננות עם פרטנר שהוא אימפוטנט פוליטי, נוסח אבו מאזן שלא שולט בעזה ובקושי ביהודה ושומרון וגם זאת בעזרת צה"ל, זאת דרך. האם משם את רואה את היונה עם עלה של זית. איזה דרך ולאן היא מובילה? לשתי מדינות לשני עמים - זה יפה ומכובד. האם נסיגה לגבולות 67, חלוקת ירושלים או גבולות שאינם בני הגנה, לרבות הורדת גושי ההתיישבות הגדולים, זאת השאיפה של קדימה, ומה בקשר לאיראן, חזבאללה והמשך ההתחמשות שלה על-ידי סוריה שוחרת השלום.
ונשאלת השאלה הפשוטה: איפה היתה ציפי לבני וקדימה משך שלוש שנים בתקופת שלטונו של אולמרט, לאן הגענו, לאן התקדמנו ומה בפועל הישגנו.
הסלוגן החדש - של לבני המהדהד לאחרונה בכל ראיון והופעה בתקשורת היא מילת הקסם החדשה "הדרך". לנו יש דרך ולא נוותר עליה.
ומה בקשר לדרך של ביבי נתניהו, ואולי מטעמי צניעות ניתן לו קרדיט שגם לו יש דרך, ולו יש גם כוח ומנדטים לבצע אותם.
מאידך - אם נתניהו יסכים לרוטציה עם לבני, אז כמובן שאפשר לשבת ביחד ואז פתאום יש אור בקצות הדרך המשותפת - מוזר, מתסכל ומעצבן.
נתניהו אצל הנשיא פרס: "מיד לאחר שתוטל עלי הרכבת הממשלה אפנה ללבני ומוכן ללכת רחוק, לצורך ממשלת אחדות".
תשובת לבני: ממשלה רחבה אין לה דרך ולא אוכל לממש את דרכה של קדימה. אבל אם תקבל כיסא - לשנתיים, כל מה שאמרה על ביבי לא רלוונטי, יש חזון, יש תקווה, יש כסאות למופז, איציק ואחרים ופתאום הכל וורוד ואפשרי.
מפלגות העבודה ומר"צ - הוכו מכה קשה וכואבת. גם אם יתחברו לקדימה (עבודה - 13 + מר"צ - 3), עדיין רחוקים מהשלטון. אבל אם יתגמשו וישכחו את תסכולי העבר, ופתאום ליברמן על 15 המנדטים יראה להם פרטנר הולם, ולא פשיסט צמא דם, אז יתכן שניתן לעשות משהו. לא לשכוח - קדימה מוכנה להתרפס בפני ליברמן שפתאום כל 5 הנקודות שהעלה, תואמים את מצע קדימה וניתן לעגל, ולסמל ולעקם - העיקר שיצטרף.
אז איפה הפוליטיקה האחרת, איפה הדרך החדשה, איפה נקיי הכפיים, שלא מחפשים כסאות וג'ובים, רק את טובת המדינה. איפה הם האנשים האלה? ואיפה היו עד עכשיו.
אז בוא נעשה סקירה קצרה לאחור:
הליכוד: מציג נבחרת נמרצת, עם חמישיה פותחת איכותית וספסל שחקנים עמוק, שיאפשר לה מספר הרכבים טובים ורוטציה במידת הצורך.
האידיאולוגיה של הליכוד: לא השתנתה בהרבה בשנים האחרונות, למרות שנאלצה להתגמש, להתפשר, לעגל פינות בשל שינויי המצב המדיני, בטחוני באיזור, ובעיקר הקואליציוני.
אבל כוחו ואיכותו של הליכוד - בעקרונות האידיאולוגיה הבסיסיים, המלכדים את בוחריה ומשפיעים על מצטרפיה לרבות הנהגה שיודעת מה היא רוצה ולאן היא הולכת.
הליכוד לדעתי יכול לצאת בסיסמה נוסח: חזון, אמונה, עוצמה, בטחון, שגשוג כללי, ירושלים כבירת ישראל - כן! רק הליכוד יכול.
מבט קצר לעבר, אכן מוכיח שיש בליכוד הנהגה שיכולה לממש את המטרות הנ"ל, בראשות נתניהו והצוות שגיבש סביבו.
אנשים איכותיים כמו: בוגי יעלון, דן מרידור, בני בגין, סילבן שלום, גדעון סער, לימור לבנת, יוסי פלד, אסף חפץ, עוזי דיין, ציפי חוטובלי והצעירים האחרים - מרכיבים נבחרת שיכולה לתת תשובה לכל פרמטר ממשלתי - מנהיגותי.
שלא תהיה אי הבנת הנקרא. במפלגה כמו הליכוד לא הכל דבש. אוסף האישים עם דעות שונות ולפעמים די מנוגדות כמו בני בגין, דן מרידור, בוגי יעלון וסילבן שלום - זה לא מתכון לירח דבש פוליטי. אבל זה בדיוק - מה שמפלגה גדולה, פלורליסטית חפצה חיים - צריכה. דעות מנוגדות - וויכוחים סוערים ולוהטים כלפי פנים וכלפי חוץ שיוצרים תלכיד טוב להנהגה בריאה.
מפלגת קדימה: מפלגה ללא עבר, עם הווה קצר ולא מרשים בראשות אולמרט - וספק גדול לגבי העתיד. אין למפלגה בסיס אידיאולוגי, כמו לעבודה, לליכוד, למר"צ, לש"ס או אפילו למפלגות הערביות.
אסור לשכוח שקדימה מורכבת מפליטי ועריקי ליכוד + תוספת של פליטי ועריקי מפלגת העבודה (פרס, רמון, דליה איציק), כלומר: אוסף אינטרסנטי של עסקנים, חלקם הגדול סוג ב' - שמנסים להציל את עצמם במפלגה חדשה ולזכות בפרסים ופינוקים על עסקנותם.
ציפי לבני - היתה ממקימי קדימה ומייסדה - עמדה לצד שרון בפילוג בתוספת שאול מופז, שערק בצורה לא מכובדת מהליכוד, לאחר שהודיע בפומבי שבית לא עוזבים, כתב מכתב לתומכי הליכוד ועוד לפני שהמכתב הגיע אליהם, ברח לקדימה תמורת הבטחה של תפקיד מוביל. לתשומת לב הבוחרים, גם הפעם הצהיר מופז שלא יעזוב את קדימה, נחייה ונראה. לדעתי - הוא נראה לי פוטנציאל טוב + כמה ח"כים נוספים כמו בוים, אפללו, שטרית ואחרים לפלג את קדימה, אם קדימה תיאלץ להישאר באופוזיציה.
הסיכויים לפילוג עריקה, בריחה - גבוהים. שהרי מופז לא מתלהב מציפי, דרכה, ניסיונה והנהגתה.
האידיאולוגיה של קדימה - מוצתה והוקפה במלואה בקטע סאטירי בתכנית של ליאור שליין. שם אמרה הסטנדפיסטית בקטע של 1.5 דקות על קדימה את המשפט המבריק הבא:
דקה וחצי על קדימה: אריק שרון - זהו!
במודעות של קדימה - ציפי לבני מוצגת כפוליטיקאית אחרת, ראש ממשלה אחרת, דרך אחרת. והשאלה הגדולה: אחרת במה?
לא לשכוח - לבני פרט לעובדה שהצביעה נגד כל הטבה לנשים ומעמד האישה היתה בממשלה ובצמרת החלטות של כל הפשלות של קדימה, בכלכלה, בביטחון ובמלחמת לבנון.
מפלגת העבודה: יש להודות שברק התאושש אישית, מפלגתית, ביטחונית, תדמיתית, עקב המלחמה בעזה, אך הציבור לא סלח לו.
הגיע הזמן - אחרי 8 שנות התגרות בלתי פוסקת של החמאס, בה ממשלת שרון + ממשלת אולמרט ברק, נוהלו מדיניות של "אוננות ביטחונית" - לאמור: תגובות אנמיות, ירי לשטחים פתוחים, בומים על קוליים מעל עזה - שרק הצחיקו את החמאס.
המבצע הוכיח - כן! צה"ל יכול לנצח - אם מקבל פקודה נכונה ומונהג בצורה נבונה ואמיצה, וחבל שלא נתנו לו לסיים את המלאכה. היתרון של מפלגת העבודה על קדימה, הוא בכך שיש לה יסודות אידיאולוגיים מושרשים, כמו לליכוד ולמרות שאיבדה מחינה, מעוצמתה ויכולתה, היא עדיין אטרקטיבית יותר מקדימה ויותר ממפלגות השוליות.
ליברמן - ישראל ביתנו:
תופעת טבע - או בומרנג בשל הרגשה של נרדפות, מוצא, דעות ימניות תוקפניות כלפי הערבים, שהרוויחו את ההתקפות עליהם ביושר, במיוחד הח"כים אחמד טיבי וזחלקה מבל"ד, בשל דעותיהם ומצע מפלגותיהם כלפי מדינת ישראל.
ליברמן בימינו כמו שרון בזמנו, קבלו תוספת מנדטים בשל חקירות משטרה, ובמיוחד בשל עיתוי אומלל, לא מחושב דיו של פרסום החקירות.
להזכיר לציבור: שרון בזמנו, כשעמד לפני הבחירות הכלליות, הדליפה פרקליטה הבכירה, בדמות עו"ד גלאט-ברקוביץ את "חיקור-הדין" שביקשה הפרקליטות בחו"ל לגבי האשמות נגד שרון בפרשת סיריל קרן. התוצאה - 3-4 מנדטים נוספים לשרון, שיבוש החקירה של שרון, שתרמה בהמשך לסגירת התיק.
ליברמן נחקר בפרשה מזה 10 שנים, זמן שערורייתי במיוחד לגבי איש ציבור, תוך חידוש והמשך החקירה שבועיים לפני הבחירות.
העיתוי - אומלל, נראה על פניו כמגמתי ועולה ממנו ריח לא טוב, למרות שהוא כשר.
כל ההסברים של פרקליט המדינה עו"ד לדור, גם אם הם נכונים ומבוססים, לא נשמעים ונראים תמימים, ובוודאי שאין תמימות דעים בציבור לגבי מועד הפרסום. חבל - שטעות מעין זו תביא 3-4 מנדטים לליברמן, כפי שאכן קרה במציאות.
כדאי לזכור ולרשום:
הגב' עליזה אולמרט, בראיון נרחב שנתנה בסוף השבוע (20.2.09) לעיתון 7 ימים של ידיעות, מתייחסת לשינוי הפוליטי שעברה במסגרת היותה אשת ראש הממשלה. הגב' אולמרט שלא הסתירה את דעותיה השמאליות (לעומת בעלה הימני) - אומרת בראיון: ששינתה את דעתה, לאור המציאות שראתה במשרד ראש הממשלה, שאין למעשה עם מי לעשות שלום, אין פרטנר ואין סיכוי להתקדמות בעתיד הקרוב, וכך גם לגבי הסופר יורם קניוק ואנשי שמאל נוספים.
ואם מדברים על אנשי שמאל, ישנם כאלה שעדיין חולמים וחיים בפלנטה אחרת, מבודדים ומנותקים מהמציאות אבל משמיעים קולות של תקווה לעתיד - וזה כשלעצמו חיובי, אבל בדרך משמיעים הצהרות ותובנות שעושות נזק למדינה ולציבור, דוגמת הסופר המוערך - עמוס עוז.
בראיון לעיתון הארץ, טען עמוס עוז בלהט, שהמלחמה בעזה היתה לא פרופורצינלית. האם 8 שנות קסאמים/גרדים, מאות אנשים פגועים נפשית וחלקם פיזית, ילדים מרטיבים בלילות עם טראומות לעתיד - זה פרופורציונלי. איזה מלחמה בהיסטוריה היתה מידתית וממתי מלחמה היא מידתית. היא אכזרית, פוגענית ומטרתה לנצח - ראה מאמרי באתר זה: "מלחמת עזה - ההיבט המשפטי והמוסרי".
והיה אם לא תהיה ממשלת אחדות, שניתן לצרף אליה גם את העבודה, שמשתוקקת ללכת לאופוזיציה ואולי שם תתפורר כמו מר"צ, ואם קבוצת פורשים בראשות שאול מופז לא יפרשו פעם נוספת לליכוד - הברירה הטבעית תהיה ממשלת ימין.
אם כל המאמצים של פרס וביבי יכשלו - הפור יפול ויש לומר לביבי - הקם ממשלת ימין (ניתן להקפיא את שני הח"כים הקיצוניים של האיחוד הלאומי - שלא תהיה להם השפעה ממילא ושלא יהוו כתם על בגד הימין), והוכח לעם ולעולם שאפשר להיות גם ממשלה לאומית ציונית, דמוקרטית - לדאוג לכלכלה לביטחון לגבולות בני הגנה ולהגיע להסדרים או שלום קר/חם עם שכניננו - שהרי בפועל שלום או מלחמה - רק הימין יכול לעשות בהצלחה.
נקודות למחשבה והרהורים:
מאקטואליה פוליטית לאקטואליה היומית:
1. רפ"ק לוגסי, ממשטרת ישראל, נרצח על הכביש, על-ידי נהג שיכור/מסומם, למרות שהמנוח פעל לפי כל כללי התנועה - אפוד זוהר, משולש הזהרה והעמידה בשולי הכביש.
2. כבר לפני שנים במאמר באתר זה, כתבתי כי רישיון לרכב הוא כמו רישיון לאקדח - ויש להתייחס למכונית כאל נשק קטלני על השלכותיו המשפטיות.
3. מזה שנים אני כותב לכל הגורמים, לרבות שר התחבורה שאול מופז, וטוען שניתן לצמצם את הקטל בדרכים על-ידי מניעה מנהגים מועדים עם פוטנציאל לתאונות, לעלות על הכביש ולשלול את רישיונם, בטרם יבצעו תאונות קטלניות, וכל זאת, בעלות נמוכה וכח אדם מצומצם, אך אין שומע במערכות האכיפה.
4. הגיעה העת שמשרד התחבורה, הפרקליטות ובתי המשפט יתעוררו ויתחילו להלחם בקטל בדרכים בצורה יותר יעילה.
